דיאלוג בין הורה לילד בגיל הרך

הורים וילדים מנהלים דיאלוגים, הדיאלוגים משקפים את מערכת היחסים שלהם.
יש אין ספור דיאלוגים.

כמי שמלווה ופוגשת דיאלוגים בין הורים לילדים אני מוצאת לנכון להתבונן מקרוב על דיאלוג אחד
משמעותי, שהוא  האופן שבו נפרד ההורה מהילד כשהוא  מלווה אותו לגן.

הורים רבים אינם מודעים לכך שהדיאלוג שלהם נובע מתוך עולמם הפנימי,  ומשום כך חייבת התגייסות פנימית של ההורה אל עולמו,  כדי לברר מול עצמו ורק עצמו, מה יש שם.
איזה זיכרונות איזה חוויות יש לו, מה מניע אותו מה בולם אותו, מאיזה פחדים או חרדות הוא מונע, כי זה מה שמזין את מערכת היחסים שלו ושל הילד.

נשמע מסובך? לא חושבת
מצריך עבודה? אכן כן, מצריך עבודה פנימית.
צריך הרבה אומץ להסתכל פנימה, ולעמוד מול הפחדים שלנו כהורים, אני יודעת, אבל אין דרך אחרת.

אם אני חוזרת לפרידה בבוקר, הורים רבים נוטים לחשוב שאם קשה לילד להיפרד זה בגלל שלילד קשה אך ברוב המקרים שאני פגשתי יכולתי לראות איך הקושי של ההורה, עולמו של ההורה, הטמפרמנט של  ההורה, פוגש את הילד, נקודת המפגש היא קריטית.
כי ילד קטן לא בהכרח בטוח שההורה יחזור, או אוהב אותו, הוא קטן, חסר אונים, הוא צומח, מתפתח הוא בונה את הדימוי והביטחון העצמי.
התפקיד של ההורה הוא לא לגונן כל הזמן, אלה להוות מטען שהילד יתחבר אליו בשעת משבר, יקבל חיזוק וימשיך הלאה.

וכאן מגיע תפקידה של  המחנכת ב"משולש הקדוש"(כתבתי על זה מאמר ) לעזור בפרידה.
אם היא נשאבת לקושי היא לא בהכרח עוזרת לילד.
אם היא רק ממלאה אצלו צורך רגעי  היא איננה עוזרת לו באמת להתמודד עם הקושי.
כי זו רק פרדה אחת מאלף, אם ילדים לא ילמדו להיפרד מההורים זה ימשיך ללוות אותם הלאה,
אנחנו  צריכים לשקף להם את המציאות.
אם ההורה מבין שלכל אחד חיים עצמאיים משל עצמו, והיחסים שלו עם הילד אינם סימביוטיים
הוא בכיוון הנכון, והעיקר ללכת לאורו של המגדלור שלנו(גם על זה כבר כתבתי)
לכל ילד יש שפה משל עצמו, לכל ילד יש הדיאלוג שמתאים רק לו, החוכמה לאתר את "השפה" המיוחדת לכל ילד וילד, זה האתגר.

ב"משולש הקדוש", פעמים רבות המבוגרים  בצלע (הורה וגננת), נשאבים זה לזה, יש הזדהות טוטלית של הגננת עם הכאב של ההורה, היא רוצה רק להרגיע את ההורה, לכן היא מצלצלת אליו ומרגיעה אותו, שולחת לו תמונות וכדומה.
אינני אומרת שאלה פעולות שלא צריכות להיעשות בכלל, אבל חשוב לבדוק רק מה המניע שלהן, אם זה לא עוזר לילד, לא מקדם אותן בהתפתחות, הפעולות הללו אינם רצויות.
גננות, מטפלות סיעות  הן התחליף להורה בשעות היום, הן יכולות לסייע בחלק הרגשי, אבל לא ליצור תלות, תלות אינה משחררת את הילד.
משימת המשימות היא לעזור לילד לבנות אישיות עצמאית נפרדת מלאה בטחון עצמי עם דימוי עצמי חיובי,
זוהי המשימה העיקרית.

דרך צלחה….

בקרו בדף הפייסבוק שלי